החלטה בתיק בש"א 5679/07

        בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

1.     המבקש הגיש בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' הנשיא, השופט א' כהן), מיום 19.10.06, בת"פ 1906/05 בו נקבע, בין היתר, כי על המבקש לשלם למשיבה פיצוי  כספי בסך  100,000 ש"ח.

2.     המבקש הגיש ערעור על גזר הדין, זאת במסגרת ערעור פלילי שהוגש על ידו. בית המשפט, בדונו בערעורו הפלילי של המבקש, ערעור שהתייחס גם לחיובו של המבקש בתשלום פיצוי למתלוננת, היא המשיבה כאן, מחק את ערעורו של המבקש בנוגע עם הטלת הפיצוי, זאת מאחר שלפי הוראת סעיף 78 רישא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, נאשם רשאי לערער על חיוב בפיצוי, כאילו היה זה פסק דין שניתן על ידי בית המשפט שהטיל את החיוב בתובענה אזרחית, בין המתלונן הזכאי לפיצוי (הניזוק), לבין הנאשם, ועל המתלונן להיות בעל דין בהליך כזה.

3.     המבקש לא צירף תצהיר לבקשתו ולא ציין בגוף הבקשה את המועד בו נמחק ערעורו בנוגע עם הפיצוי. במובן זה, מדובר בבקשה סתמית ומעורפלת. המשיבה, בתגובתה לבקשה, ציינה כי בקשת המבקש הוגשה בחלוף שבעה חודשים מיום מתן גזר הדין ובחלוף כשישים ימים ממועד מחיקת הערעור.

4.     המבקש, בבקשתו, נסמך, למעשה, על טעותו בהגשת ערעור פלילי על חיובו בפיצוי, ולא בא כל הסבר מדוע חל שיהוי נוסף לאחר שעמד על טעותו לאור פסק דינו של בית המשפט המחוזי. יצויין, בהקשר זה, כי אחד מנימוקיה של המשיבה בהתנגדותה לבקשה, הנו דבר הסתמכותה  על סופיות ההליך והפיצוי אשר אמור להיות משולם בעקבות כך.

5.     מועד להגשתו של  ערעור אזרחי קבוע בחיקוק , ועל כן חובה על המבקש  הארכת מועד לבסס בקשתו על "טעם מיוחד", זאת כאמור בהוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. יודגש כי בנושא זה מקפידים עם בעל הדין הקפדה יתירה (ר'  זוסמן, סדרי הדין האזרחי מהד' 7 עמ' 897). יתירה מזו, גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך (שם, ס' 682). טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו  לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור, "האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור,  מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין  שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו". ראה בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ. שלומי גפן כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה אז) פורסם במאגר נבו.

       בעיקרון, בתי המשפט נטו להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין - המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים  בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר' בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק). בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול  דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ראה ע"א 6842/00ידידיה נ. קסט, פ"ד נה (2) 904). ומנגד - אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו.

6.     בענייננו, מדובר בבקשה לקונית, בלתי מנומקת אשר לא ביססה כנדרש קיומו של טעם מיוחד. למעשה, הוברר כי כוונתו של המבקש להגיש ערעור סוכלה מטעמים הקשורים בו, ובכללם טעותו, ואין מדובר בטעות או תקלה אותם לא יכול היה למנוע מראש. טעות משפטית אינה בגדר טעם מיוחד, בהקשר זה.  יישום הכללים המפורטים לעיל אינו תומך במתן מענה חיובי לבקשה.

לפיכך, וכאמור, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ל' באב, תשס"ז (14 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים

קלדנית: רחל אמויאל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: